תביעה בסדר דין מקוצר וכיצד מתמודדים איתה

כבר בתחילת הדברים חשוב לי להדגיש כי כל האמור המאמר זה איננו מהווה ייעוץ משפטי ויש להתייעץ עם עורך דין במקרה שמקבלים תביעה בסדר דין מקוצר.
מאמר זה נכתב על מנת להרגיע ולהסביר מהי תביעה בסדר דין מקוצר לאחר שראינו שמדי חודש איקיוטק מגישה סדר גודל של כעשר תביעות כאלו. דבר ראשון יש לציין, כי אם יש 100,000 חייבים לפחות ורק 10 תביעות מדי חודש הדבר מעיד כי מדובר לכאורה בתביעות SLAPP (השתקה) כנראה שמטרתן הוא "ניסוי כלים" או ניסיון להפעיל לחץ קולקטיבי על הכלל.
 
מה היא תביעה בסדר דין מקוצר ?

לפני שנענה על השאלה הזו אסקור את סדרי הדין האזרחיים הנוספים הקיימים במשפט הישראלי (סדר הדין הוא למעשה מערכת הכללים לפיה יתנהל המשפט):
תביעות קטנות - מי מאיתנו לא מכיר. תביעה בין אדם לחברו או לעסק עד סכום 33,600 ₪ נכון לשנת 2014, ללא עורכי דין כאשר כל צד מגיש את טענותיו והשופט מחליט בדיון אחד.
תביעה רגילה - למעשה התביעות הסטנדרטיות ששומעים עליהן בתקשורת בד"כ. אורכות מספר שנים, מתאפיינות בסכומים גבוהים, ריבוי צדדים ומספר דיונים רב הכוללים בד"כ 2 דיוני קדם משפט, הוכחות וסיכומים.
תביעה בסדר דין מהיר - סדר דין זה נועד לתביעות רגילות (מלבד מספר חריגים מצומצם) שסכומן הוא עד 75,000 ₪. סדר דין זה מתאפיין במהירותו שכן הוא מתנהל ב-2 דיונים בלבד: קדם משפט והוכחות ומסתיים בד"כ בפחות מ-8 חודשים. אחד היתרונות הבולטים עבור נתבע בסדר דין מהיר הוא שהתובע חייב לצרף את כל מה שיש לו לכתב התביעה כולל התצהיר ומה שלא צורף לא ניתן יהיה לצרף בהמשך, אלא ברשות בית המשפט ומסיבות מיוחדות בלבד.
קיימים סוגים נוספים של סדרי דין אך הם פחות שכיחים ופחות רלוונטים.
תביעה בסדר דין מקוצר - תביעה בסדר דין מקוצר היא למעשה תביעה שיש לקיים 2 תנאים מצטברים על מנת להגיש אותה. תקנות 202-203 לתקנות סדר

הדין האזרחי קובעות:

פרק ט"ז: סדר דין מקוצר
מיום 25.7.1999
תק' (מס' 2) תשנ"ט-1999
ק"ת תשנ"ט מס' 5985 מיום 25.6.1999 עמ' 1000
הוספת כותרת סימן א'
 
מיום 1.9.2001
תק' (מס' 5) תשס"א-2001
ק"ת תשס"א מס' 6107 מיום 5.6.2001 עמ' 820
מחיקת כותרת סימן א'
הנוסח הקודם:
סימן א': תובענה רגילה
202.    ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר:
(1)   תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית,
הבאות –
(א)   מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב;
(ב)   מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו  בהוראה מפורשת של חיקוק;
(2)   תביעות של רשות מקומית לתשלום סכום כסף קצוב המגיע לה בחזקת רשות מקומית על פי כל דין כארנונה, כהיטל, כאגרה או כדמי השתתפות;
(3)   תביעות לסילוק יד ממקרקעין, או לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972, חל עליו, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב.
 
203.    כתב תביעה כאמור בתקנה 202 יוכתר במלים "סדר דין מקוצר", יצורף לו העתק של המסמכים או החשבונות המובאים לראיה ויומצא לנתבע יחד עם הזמנה ערוכה לפי טופס 17.
 
ובעברית, הכוונה היא לתביעות שבהן גם קיים חוזה או התחייבות בכתב וגם סכום התביעה הוא קצוב. אם אחד התנאים לא קיים, לא ניתן לנהל את התביעה בסדר דין מקוצר. למשל, צ'ק שחזר ניתן לתבוע בסדר דין שכזה כיוון שהוא סוג של חוזה בכתב שחתום בכתב יד על התחייבות לסכום ברור וידוע (קצוב) המופיע בצ'ק. הסכם הלוואה עם הבנק למשל גם מקיים את התנאים שכן הוא חוזה בכתב החתום על ידי הצדדים שרשום בגופו את הסכום אותו יש לשלם באופן מדויק וקצוב. תביעות בסדר דין מקוצר למעשה נועדו בדיוק למקרים שכאלו בהם היתה הפרת חוזה שהיא ברורה ל-2 הצדדים ואז ניתן לקבל מבית המשפט פסק דין שמאפשר לפתוח לאותו אחד שהפר את החוזה או שחזר לו הצ'ק תיק בהוצאה לפועל מבלי לנהל הליך משפטי ארוך ויקר.
 
מהם היתרונות והחסרונות בתביעה בסדר דין מקוצר ?

סדר הדין המקוצר נועד למצבים שבהם אין ממש מחלוקת שראויה לבירור בפני שופט כיוון שהכל קיים בכתב ובחתימת הנתבע.
כפי שכבר צוין, כאשר מוגשת תביעה בסדר דין מקוצר קיימים מספר יתרונות למשל קבלת פסק דין ללא ניהול הליך משפטי במלואו וללא דיון הוכחות וסיכומים על בסיס ראיות לחוזה קצוב לאחר 30 יום מיום הגשת התביעה. החיסרון של הנתבע הוא שאין לו למעשה זכות להגיש כתב הגנה בתגובה לכתב התביעה אלא עליו קודם כל לבקש רשות להגיש כתב הגנה, להגיע לדיון בו יחקרו אותו ורק אז יפסוק השופט אם מותר לו להגיש כתב הגנה או שלמעשה הסתיים ההליך בפסק דין:
204.     הוגש כתב תביעה כאמור בתקנה 203, לא יתגונן הנתבע אלא אם כן ביקש וקיבל רשות מאת בית המשפט או מאת הרשם.
 
טענות שבדרך כלל נטענות במקרים שכאלו הן למשל זיוף - שהחתימה על הצ'ק או שהחוזה הוא מזויף. טענת פרעתי - למעשה טוענים כי החוזה אמיתי, אבל שולם במלואו.
במידה והשופט מאפשר להתגונן, הוא גם יעביר את התביעה לסדר הדין המתאים.

מה עושים אם קיבלתם מאיקיוטק תביעה בסדר דין מקוצר ?

הדבר הראשון שנהוג לעשות כאשר מקבלים באופן כללי תביעה בסדר דין מקוצר הוא להגיש בקשה שנקראת "בקשת רשות להתגונן" שבה יש להסביר בדיוק מהם הסיבות שבגללן צריך לתת לנתבע להגיש כתב הגנה. חשוב מאוד לציין כי לבקשת רשות להתגונן חובה לצרף תצהיר לאימות העובדות חתום על ידי עורך דין.
לצערי, אני רואה בהמון מקרים שזה מה שעושים מבלי לדעת שיש חלופות נוספות שמתאימות הרבה יותר לתביעות בסדר דין מקוצר שמוגשות על ידי איקיוטק וזאת כיוון שהן לא עונות לשני התנאים שהזכרנו לעיל כתנאי לתביעה בסדר דין מקוצר.
אם קורה ותביעה מוגשת בסדר דין מקוצר והיא לא עונה על שני התנאים יחד ובמצטבר שהם כאמור הסכם חתום בכתב וסכום קצוב ניתן להגיש לבית המשפט בקשה שנקראת "בקשה למחיקת כותרת". במסגרת בקשה זו שאף מוגשת ללא תצהיר מסביר הנתבע מדוע טעה התובע כאשר הגיש את התביעה בסדר הדין הלא נכון. על הנתבע לפרט מדוע אין חוזה בכתב לדעתו ומדוע הסכום הוא לא קצוב כאשר אם ישתכנע בית המשפט אפילו באחת הטענות אז יסכים הוא להעביר את התביעה לסדר הדין המתאים, הוא סדר הדין המהיר במקרה שלנו כיוון שמדובר בתביעה רגילה שסכומה אינו עולה על 75,000 ₪. במקרה ובית המשפט הסכים למחוק את הכותרת סדר דין מקוצר הוא גם פוסק הוצאות עבור שינוי ההליך נגד מי שהגיש את התביעה בסדר דין מקוצר כאשר לא התקיימו 2 התנאים יחד.
 
מהם היתרונות במעבר מסדר דין מקוצר לסדר דין מהיר ?

כפי שצוין לעיל, תביעות שהוגשו בסדר דין מקוצר עד לסכום של 75,000 והתקבלה בהם בקשה למחיקת כותרת יעברו באופן אוטומטי לסדר דין מהיר. היתרונות הם שאז אין צורך להגיש בקשת רשות להתגונן מלווה בתצהיר ולהגיע לדיון שבו מבקשים את הרשות להתגונן מהשופט ובמסגרת הדיון למעשה הצד התובע יכול לחקור על דוכן העדים את הצד הנתבע. יתרון שני במעבר לסדר דין מהיר מסדר דין מקוצר הוא שלכתב תביעה בסדר דין מהיר, בשונה ממכתב תביעה בסדר דין מקוצר, יש לצרף את כל הראיות והמסמכים ואפילו תצהיר מטעם התובע. אם נחבר את שני היתרונות לעיל יחד, הרי שבמקום להיות בעמדת נחיתות שבה חוקרים את הנתבע ראשון והוא מציג כל מה שיש לו להגנתו, הוא מקבל לראות את כל מה שיש לתובע לפני שהוא צריך להתגונן ולהגיש כתב הגנה שבסדר דין מהיר יש 45 יום במקום 30 בסדר דין מקוצר. למעשה מאזן הכוחות משתנה מן הקצה אל הקצה לטובת הנתבע אם הוא מצליח לשכנע במסגרת בקשה למחיקת כותרת כי התביעה הוגשה שלא כדין בסדר דין מקוצר.
 
דוגמאות מהמקרים של איקיוטק

מבלי להיכנס בעובי הקורה של הטיעונים המשפטיים בהם משתמשים בהצלחה ומביאים למחיקת כותרת בתביעות של איקיוטק אציין כי נכון לרגע כתיבת שורות אלו זה קרה בכל תיק שבו הוגשה בקשה כזו למיטב ידיעתי. כמובן שיש להגיש בקשה כזו באופן מאוד מסודר וזהיר שאחרת היא עלולה להידחות. תיקים בהם הוגשה והתקבלה בקשה למחיקת כותרת:
תא"ק 27209-01-14 קפלן נ' איקיוטק בע"מ, תא"ק 33557-01-14 גלעד נ' איקיוטק בע"מ, תא"ק 56650-01-14 אהרון נ' איקיוטק בע"מ, תא"ק 41067-02-14 לוי נ' איקיוטק בע"מ וגם תא"ק 41215-02-14 הרר-אסטרוגנו נ' איקיוטק בע"מ שם נקבע:
 
"..... ולפיכך סכום התביעה כלל אינו קצוב.
 
הגם שההפרה אינה מוכחת בכתב ולו לכאורה, מעת שמצאתי, כי סכום התביעה אינו קצוב אין התובענה הולמת סדר דין מקוצר..."
 
לסיכום, סדר דין מקוצר הינו הליך חריג, מסובך ויחסית חדש שנועד למטרה מסוימת. כל אחד יכול אם ברצונו לעשות כן לפתוח תביעה באופן שכזה, אך אין זה אומר שהנתבע חייב להישאר בו ולשחק לידי התובע וקיימים פתרונות בהם ניתן להשתמש על מנת לעבור לסדרי דין אחרים ונוחים יותר ואפילו לקבל הוצאות מהתובע תוך כדי.
 
מקווה שעזרתי ולו במעט להבין את הנושא,
עורך דין אופיר לב.
 
* האמור לעיל איננו מהווה יעוץ משפטי בשום צורה שהיא ויש להיוועץ בעורך דין בכל דבר ועניין הנוגע לסדר דין מקוצר.